מתי מתחילים לדבר על הבנת הנקרא בבית הספר?
במשרד החינוך תראו חלוקה לכותרות: “הבנת הנקרא – כיתה ב” ו”הבנת הנקרא – כיתה ג” וככה גם בכיתות הגבוהות יותר. איפה כיתה א’?
בדרך כלל בכיתה א’ מתרחשת רכישת הקריאה הבסיסית. היא נמשכת לתוך כיתה ב’ כשהציפייה הבאה מהילדים היא לשכלל את הקריאה: הן בשטף הקריאה, הן בקריאה בדיוק והחשוב ביותר: שכלול הבנת הקריאה.
כאשר הילדים מצויים בתהליך רכישת הקריאה הם מרוכזים בפיצוח הצלילים והאותיות ומרכזים את המשאבים בשביל החיבור הטכני. הם לא פנויים להבין מה הם קוראים. בשלב הזה, רוב הילדים מנסים להפיק משמעות – ברמת המילה. איזו מילה מתקבלת כאשר אני קורא את אוסף הצלילים הזה?
כשהקריאה נעשית קלה יותר ואין צורך להקצות משאבים רבים לפיענוח הטכני, אז פנוי הילד להסתכל על המילים מלמעלה, לרפרף על הטקסט, ולמצוא את הקשר בין כל הרכיבים. אז הוא יכול להבין את המשמעות של המשפט, הפסקה והטקסט כולו.

קשיים בהבנת הנקרא

כשילד מגלה קושי בהבנת הטקסט יכולות להיות לכך סיבות רבות. לעיתים, הילד אמנם רכש את הקריאה… אבל היא עדיין לא קלה לו. הוא משקיע משאבים בקריאה, הבלי שנבחין בכך (לפעמים נזהה זאת בקריאה ממושכת כשנגלה עייפות גדולה). הוא קורא בריכוז רק כדי לדייק ולקרוא בשטף והוא לא פנוי לאסוף את המידע שהוא בעצמו קורא. ילד כזה, כשנשאל אותו “מה קראת?” הוא לא ידע להסביר וגם לא לענות על שאלות בעקבות הטקסט שקרא.

המושג “הבנת הנקרא” מכיל בתוכו רכיבים ומיומנויות רבות שקשורות להבנת טקסט כתוב.
ילדים שיש להם קושי אובייקטיבי שבא לידי ביטוי בשלבים מוקדמים יותר וגם בתחומי דעת נוספים – ייתקלו גם כאן בקושי. מה לגבי שאר הילדים, האם השלב שבו הם מפתחים את ההבנה לגבי טקסט שקראו פשוט להם?

גם ילדים שאין להם קושי אובייקטיבי ייתקלו בקושי. הסיבה לקושי שייתקלו בו ילדים רבים טמונה בכך ש”הבנת הנקרא” מכילה בתוכה מיומנויות חדשות.   סוגי הטקסטים רבים ושונים, השאלות רבות ומגוונות וכך גם המשימות בעקבות הקריאה שבודקות ומפתחות את הבנה. כל מיומנות חדשה צריכה להילמד וילד שלא רכש מיומנות – יקשה עליו להבין את הטקסט ולרדת לעומק שלו.

במהלך שנות ההוראה שלי פגשתי תלמידים שהיתה חסרה להם ההבנה וההיכרות עם מושגים בסיסיים הקשורים לקריאה ולטקסט. ברגע שהם הבינו איך בנוי טקסט, איך מבחינים במילת הוראה ובמילת שאלה הדרך שלהם להבנת הכתוב היתה חלקה יותר.