אחרי הטקסט מופיעות שאלות כדי לבדוק אם הילד הבין את הטקסט.
שמעתי את המשפט הזה מהורים רבים, וגם ממורים. וזה נכון.
אבל לא רק.

בואו נדבר רגע על שאלות באופן כללי.
בדרך כלל, ביום-יום נשאל שאלה כדי לקבל מידע אבל כולנו יודעים ששאלות גם מעוררות חשיבה.
אלה סוגים שונים של שאלות:
נשאל: מתי אתה צריך להגיע לבית הספר מחר? כדי לקבל מידע מדוייק לגבי שעה, זמן ספציפי.
אבל אם נשאל בנוסף: מתי כדאי לשים שעון מעורר כדי להספיק להתארגן ולהגיע בזמן? כאן כבר עודדנו אותם לחשיבה.

כדי ללמוד על הנושא של רמות חשיבה אפשר בקלות להגיע למאמרים ולקרוא על הטקסונומיה של בלום, למשל.

נחזור לשאלות שמופיעות אחרי טקסטים.
שם יופיעו שאלות שידרשו מהילד לחפש מידע גלוי בטקסט.
בדרך כלל יהיה אפשר פשוט להעתיק את הפרט המתאים ליד השאלה.
יהיו שם שאלות על פרט מסויים בסיפור, על ציון זמן, על משקל של החיה המוזכרת בקטע ועוד ועוד.

אבל בהמשך, יופיעו שאלות במימדי הבנה אחרים – וגם ברמות חשיבה מתקדמות.
שאלות שיאלצו את הילד לעבד את המידע שהוא קרה ולהפיק תשובה.
זו תהיה שאלה על המסר בסיפור (המסר הרי לא נכתב במפורש בטקסט)
לחשוב מה נושא הטקסט
או שאלה של יישום שבה אחרי הקריאה הילד ישתמש במידע במקרה אחר שיציגו בפניו.
ויש עוד סוגים רבים של שאלות מהסוג הזה – שאלות שמפתחות חשיבה.

אם כך, השאלות שמופיעות אחרי הטקסט הן הזדמנות שלנו לעודד אותם לחשוב.
לפני שנמהר וניתן להם אסטרטגיות לכתיבת תשובה, ננסה להתמקד בשאלה עצמה, נחשוב מה היא דורשת מהילדים ונעודד אותם לחשוב עוד קצת, מעבר לפרטים שגלויים לנו בטקסט.
אז כשבפעם הבאה תגלו את השאלות אחרי הטקסט
אל תבדקו אותם, קחו את ההזדמנות לחשוב ולהבין יחד איתם.