אז איך עבר השבוע?
שאלה טובה. עבר חמק. הזמן ברח בין האצבעות.
המון חבילות הגיעו מאמאזון (כמה משמעותי כאן זה אמאזון… לחצו כאן),
היינו עסוקים בהרכבות ובסידור הבית. אבל זה לא אומר שהוא מסודר.
מירו קפץ כל פעם למקום אחר למצוא עוד רהיט לקבל עוד חפצים ועוד הפתעות.
הבית מתמלא ונעשה חמים ושלנו. לי עוד אין ארון 😎

יום ראשון מגיעים לחנות גדולה באזור שנקראת “טרגט” – יש שם דברים לא יקרים. רציתי קצת כלים, מראה לאורך ודברים שהיו חסרים לנו.
הגענו. היה סיוט. מסורבל. גדול. לילדים לא היתה סבלנות, רז בכה.
בקופה שכחנו שקית עם דברים ששילמנו עליהם – ואת זה כמובן גילינו כשהיינו בבית.
ביום שני היינו בבית.

ביום שלישי החלטנו לפגוש את מנהטן ולקחת את הילדים לסנטרל פארק. מעמיסים ויוצאים. רז בוכה כל הדרך. כשמגיעים לאזור המתוכנן הילדים מחכים איתי ומירו מחפש חניה.
מתחילים ללכת. כבר צהריים, לילדים נגמר הכח. רז עובר למנשא ודוחפים שתי עגלות.

הגענו לפארק מצאנו אזור של מתקנים נחמדים עם פסלים של היפופוטמים וסירות ש”שטות” בנהר. הילדים שיחקו ואנחנו ישבנו קצת לנוח. סנאי קטן שעבר שם קיבל שקדים וקשיו מהילדים (היה נראה סנאי בוהמי ומפונק, אז השקענו בו) ואחרי כמה דקות המשכנו לטייל בפארק.
ציור על הדשא, תצפית על שחקנים במרכז הטניס ויצאנו לחפש ארוחת צהריים במקום כשר.
אחרי הליכה של 20 דקות הגענו לפיצה שהיתה רשומה על המפה ככשרה והתבררה שלא… ואז החלטנו להיכנס לסופר הקרוב ולקנות פינוקים. בבית נאכל מסודר.
מדף עצום של קופסאות עם פירות חתוכים קיבל את פנינו בכניסה והילדים מאושרים בחרו כל אחד קופסה והתחיל לאכול. על מדף הירקות הסתכלו עלינו ארטישוקים ומיד הוספנו אותם לעגלה. מצאנו שפע גבינות של תנובה – ולקחנו רק אחת (יקר!!) חטיף צ’יפס ויצאנו החוצה לנשנש. הזמנו אובר (כמו מונית) לחניה וחזרנו הביתה מותשים.

יום רביעי – חייבים לפתוח חשבון בנק סוף סוף
יוצאים לדרך.
9 מגיעים לבנק ומתיישבים מול הבנקאית האדיבה והסבלנית.
אני מקבלת הודעה מקולגות מביה”ס שהן נפגשות בסביבות 10 ואני מוזמנת להצטרף.

איפה נפגשות? במנהטן.
כותבת להן שסיכוי טוב שמסתדר וממשיכים את התהליך מול הבנק.
הילדים אוכלים בינתיים סנדוויצ’ים ואנחנו מנסים להבין את כל הפרטים. שעה עוברת ומצלמים מסמכים. חותמים. ומצפים כבר לחזור הביתה או לצאת לבלות עם הילדים. החברות כבר נפגשות ואני עדיין בבנק. הילדים משחקים על השטיח, רז נרדם והתעורר נרדם ומתעורר שוב. הילדים משחקים איתו ואנחנו מבקשים להגיש בקשה לכרטיס אשראי אמריקאי. הפקידה מבקשת שנחזור מחר כי יש לה פגישות נוספות ואנחנו עוזבים את הבנק אחרי שעתיים … מחליטים לפנק את הילדים בצ’יפס וקטשופ על התנהגות מצטיינת. נוסעים למנהטן, אני ורז נפגשים עם החברות שכבר סיימו את הקפה אבל מצטרפות אליי לארוחת “בוקר” והגדולים אוכלים שניצל עם ים קטשופ. כיף.
מנהטן מנהטן
בניינים גבוהים
שדרות ישרות
עוד לא התאהבנו אבל הצלחנו להבין מה היופי ולמה היא עיר אהובה.

יום שישי
מירו עושה סיבוב ומביא עוד כמה דברים שאנשים מכרו בזול. מכינים שבת ויוצאים לאכול ב”מוס קפה” בנוהל.
ערב שישי – מגיעים אלינו לארוחה חברים-שליחים שפגשתי בהכשרה. משפחה עם שלושה ילדים ובחורה מתוקה נוספת.
הם רק נחתו והיו מחוקים לגמרי. הילדים שלהם נרדמו אחרי קידוש.
האוכל היה טעים השיחה היתה נעימה ומעניינת והיה כל כך כיף שהם באו.
בשבת בבוקר הגענו לבית הכנסת ובפעם הראשונה נכנסו לקבוצות של הילדים הבוגרים: הייתי עם ניצן ומתן וראינו מה עושים שם. בקבוצות האלה הילדים יכולים להיות לבד, בלי ההורים. יש שם כמה בנות בוגרות ואחראית נוספת. הם משחקים, מתפללים יחד ועושים קידוש. וכמובן מקבלים סוכריה ענקית על מקל וחטיף בריא כמו פופקורן מתוק.
לא הספקנו להיות בקידוש המרכזי כי הוזמנו לארוחה רחוקה. מתחילים לצעוד.
חצי שעה של הליכה, היה די חם. אבל אחרי כמה דקות הבנו שהגענו למקום קסום שכדאי היה להגיע אליו: רחוב שקט, בתים פרטיים מוקפים בגינות וחצרות מטופחות.
הגענו למשפחה אמריקאית מקסימה, שרה ואיתן רואר, שגרים בטירה ענקית שנבנתה לפני מאה שנה. היה אוכל מדהים ומפנק, הילדים שחקו בכיף בחדר משחקים והגיעו כמובן לקינוח שכלל 3 סוגים של גלידות, פירות, סלט פירות ענק, 5 סוגים של מאפים מתוקים. ככה בקטנה.

היתה שיחה מעניינת מאוד ליד השולחן על עליה, על יהדות, על סוגים שונים של חינוך יהודי באמריקה ובניו יורק. אנשים עם לב ענק. יצאנו לדרך חזרה הביתה. ההליכה בצל היתה נעימה התחושה שאנחנו כבר מכירים את רוב הרחובות היתה מדליקה וגם גרמה לנו לנסות להגיע הביתה דרך רחוב אחר, כדי להכיר רחובות נוספים.
החלטה שהתגלתה כטעות. טעות ענקית.
עשינו עיקוף של חצי שעה נוספת שכלל ירידה תלולה ואח”כ עליה תלולה כשאנחנו סוחבים שתי עגלות ורז במנשא. שעה וחצי הליכה במקום פחות מ40 דקות.
הגענו הביתה נוטפים ועייפים.
אני קרסתי לישון.
הילדים אכלו משהו קטן לפני השינה. עשינו כולנו הבדלה ואנחנו (מירו ואני) אכלנו מרק טעים משבת.
פרק נוסף בסדרה שהתחלנו השבוע, שהיה לנו מאוד קשה לסיים ו… מתחילים שבוע חדש!
שבוע טוב!