סוגרים כאן שנה. שנה מהאריזות, שנה ממכירת חצר ענקית, שנה מפרידה מהמשפחה והחברים.
סוגרים כאן שנה. שנה מהנחיתה בארץ זרה, שנה מסידור ואיבזור בית חדש, שנה של היכרות עם קולגות, שכנים וחברים חדשים.

סוגרים כאן שנה. שנה שבה למדנו כאן שתי שפות חדשות: אנגלית ואמריקאית.
מילון עברי אנגלי קיים כבר מזמן אבל את המילון האמריקאי אתם מכירים?
זה הזמן להציג אותו בפניכם:

אמריקאית – המילון השלם
תרבות אמריקאית וחוויות מעיניים של שליחה

א אלרגיות
הזמינו אתכם לארוחה? השאלה הראשונה שישאלו אתכם היא אם אתם רגישים למזון כלשהו.
לבתי הספר אין להכניס את כל סוגי האגוזים
הרבה ילדים רגישים לגלוטן
יש בתי ספר שבגלל רגישות ללטקס – גם לא מרשים לבלונים לקחת חלק במסיבות.
עכשיו דמיינו את החומוס של בית הספר בלי טחינה :).

ב ברזים
כמעט בכל מקום, שירותים ישנים או חדשים – תראו שני ברזים. כדי לכוון את המים תצטרכו לפתוח קצת מהחמים וקצת מהקרים (כמו בברזים הישנים בישראל למי זוכר מילדותו).
הנה עוד רמז לזה שאנחנו נמצאים במדינה שאין בה בעיה של מים. כי מי מכוון את המים ואחר כך פותח וסוגר? המים נשארים לזרום להם.

ג גדול והרבה.
זה בעצם מסכם את התרבות של אמריקה. הכל הכי גדול והכי הרבה שרק עכשיו.
בפעם הראשונה שעשינו הזמנה מחנות ענק ״קוסטקו״ הזמנו גבינת פילדפליה שהיתה נראית לנו קטנה ונחמדה וקיבלנו חבית של גבינה.
מארזים גדולים
חבילות ענק
כוס קפה מדיום בגודל של בקבוק חצי ליטר
תוסיף עוד סנט – תקבל גודל כפול.
קניונים ענקיים
שופינג שופינג שופינג
לאט לאט מבינים מה מדוייק לנו ולא מתרגשים מהגודל.
אם זה גדול זה אומר שזה טוב?

ד דלעת
מיד אחרי החגים הרחובות מלאים בדלעות. בכל הצבעים. דלעות מקושטות ומעוצבות. הרחובות מתכוננים להלווין עם הירק הכתום שהופך בעיצוב של סכין לפנים מאיימות יחד עם קורי עכביש ומכשפות.
בסופר מרקט אפשר למצוא כל השנה סוגים שונים של דלעות וזה טעים!

ה הודעות סמס
האס-אם-סים הולכים כאן חזק. הווטסאפ מנגד, לא ממש.
לרוב המקומיים יש ניידים של אפל ואפליקציית ההודעות עובדת כמו ווטסאפ.
אין לרובם תמונת פרופיל בווטסאפ (תמונה כלשהי) והשימוש בווטסאפ מצומצם רק לקבוצת צוות בבית הספר.
שלחתי לקולגה הודעת ווטסאפ בקיץ – היא לא ראתה אותה כל הקיץ. אין מבחינתה סיבה לפתוח את הווטסאפ.

הובר כך נקראת המונית החברתית. אין לך רכב ואת רוצה להגיע במהירות? תזמיני באלפקציה רכב שיבוא לאסוף אותך. תוכלי לראות כמה זמן בדיוק ייקח לה להגיע אלייך, כמה זמן נסיעה, שם הנהג ודגם הרכב. חוץ מפאשלה רצינית של הוברים שלא הצליחו להגיע אלינו בכלל עומס, ובגללם כמעט איחרנו לשיט שהזמנו מראש, ההובר מגיע בקלות, מחכה בנחת, לקח אותנו לנקודה שרצינו להגיע אליה ואפילו מפגשי נהגים משעשים היו לנו.

ו ווסט קוסט
ווסט סייד
היבשת מתחלקת למזרח ומערב
וגם ניו יורק.
מחפשת קוסמטיקאית? קודם תגידי אם היא בווסט או באיסט ואז אני אחליט.

ז זמן
הפרשי השעות בין ישראל לאמריקה והשבת שיוצאת מאוחר יותר בקיץ. זמני החופשה שלא תואמים את זמני החופשה בארץ. עבודה בחול המועד וחופשה בקריסמס. אין ״יום חופשי״ או ״שישי חופשי״ שאנחנו לא עובדים והילדים במסגרת. כל אלה מעניקים למושג הזמן משמעות חדשה וגורמים לך לברר מה חשוב לך ומה אתה רוצה לעשות בזמן שלך.
גם הזמן – הזמני שלנו כאן גורם לנו לנצל כל סופש לטיולים ולהשקיע בחופשות ברחבי היבשת וגם קצת מחוצה לה.
והכי חשוב, כשקובעים שיחת זום עם המשפחה בשעה 10 לא לשכוח להוסיף ״זמן אמריקה״.

ח חטיף
יש מעט מאוד הפסקות בבית הספר אבל יש דבר אחד שלא יזוז מסדר היום ״זמן חטיף״.
אין הפסקות 10 והילדים ב9 כבר רעבים, אז מה עושים? מחלקים ״סנאק״. הילדים הצעירים אוכלים צהריים לפני 11 ואז מה עושים כשרעבים לפני סוף היום – סנאק!
כמובן שהחטיף האידיאלי הוא כל קרקר מלוח או מתוק עתיק סוכר או מלח עשוי מקמח תירס או מקמח לבן. בריאות זה כאן.

ט טיולים
לא היית בווסט קוסט? לא היית באמריקה.
לא טיילתם בפינגר לייק? בניאגרה פולס? קדימה חבר׳ה למה אתם מחכים?
ארוחות שבת ומפגשי ישראלים חברים נסובים בעיקר סביב טיולים.
מה שמדהים הוא שברוב המקרים ישראלים מכירים הרבה יותר טוב את אמריקה ממקומיים פשוט כי הם מטיילים יותר.
חשבתם שארצות הברית היא הגבול? תחשבו שוב. אנחנו טיילנו במקסיקו וכבר חושבים על היעד האקזוטי הבא אליו נברח כשניו יורק תהפוך לקפואה.

י יהדות
לא מה שהכרתי. מכילה מאפשרת שיוויונית.
בית כנסת שבמרחב שלו נשים מחזירות את התורה לארון הקודש, אומרות דברי תורה וקוראות הפטרה בחגים.
בית כנסת שאפשר להיכנס אליו לא משנה מה ההגדרה הדתית שלך או מה את לובשת – את תרגישי בו בנח.
כזה שדואג שלילדים תהיה מסגרת נעימה בזמן שאבא ואמא בתפילה.
יהדות שמכבדת שונות ומאפשרת גם למשפחות מיוחדות גם להורים לילדים עם צרכים מיוחדים להגיע, ולעשות רעש ולהצטרף לקידושים ולהיות חלק מהקהילה.
בית ספר שעובד גם בסוכות כדי לאפשר לילדים שלא מגיעים מבתים שהיהדות פחות חזקה להכיר את הסוכה ולחוות חג.
יהדות שיודעת שאם לא היא אין קיום לעם ישראל בגולה.

כ כרובית וברוקולי
אלה הירקות שמופיעים בכל ארוחה. כאן – הם המלפפון והעגבניה.

ל ליין אפ!
ארץ הפארקים והבירוקרטיה. אנחנו הישראלים משתעשעים ואומרים שתחביב אמריקאי שכיח הוא.. לעמוד בתור.
ליד כל מתקן, חנות לגו מבוקשת או דנקן דונטס תראו תור משתרך של אנשים שעומדים ומחכים.
גם כשלוקחים את הילדים מהכיתה למקום אחר הילדים עומדים בתור אחרי שהמורה קוראת: ליין אפ!

מ מדרגות
המדרגות כאן גבוהות יותר. ההמסטרינגס שלי זעקו בהתחלה והיום הם כבר רגילים.

משלוחים אנחנו לא מכירים מרכזי קניות, חנויות בגדים וחנויות מזון, פשוט… כי הכל אנחנו מזמינים און ליין. כמעט בכל יום מחכות לנו ליד הדלת חבילות שהזמנו.
האמת, הקלות שבה אפשר לקנות הכל גורמת לצריכה מוגברת ולעולם להתמלא בעוד זבל אבל אמאזון והאפשרות שכל דבר יגיע עד הבית הצילו אותנו בתחילת הדרך. לשוטט עם שלושה קטנטנים היתה אפשרות הזויה ומתישה מבחינתנו.

נ נהיגה ונסיעות
כותבת שורות אלה נמצאת בעיצומו של תהליך קבלת רישיון מקומי למרות ששנינו נוהגים מהרגע שהגענו לכאן.
הנסיעות כאן ארוכות ונסיעה של 40 דקות לקאמפ הופכת להיות ״׳קפיצה״. יוצאים לטיולים ארוכים שמתחילים ב4 שעות והיופי – שאנחנו מתרגלים וגם הילדים. מעבירים את הנסיעה בשיחות בהאזנה לפודקאסטים ושירים ישראלים. הילדים עושים יצירות בדרך וקוראים ספרים בדרך והזמן עובר לנו בכיף.

ניו יורק  תקבל כבוד של פוסט שכולו לכבודה.

ס סנאי היצור עם הזנב הפרוותי הארוך שתפס את מקומו של החתול. רז שלי מכיר חתולים רק מהספרים.
הוא קטן זריז וחמוד ומלהיב אותנו כל פעם מחדש. הוא מטפס על העץ ומחזיק בלוטים, ממש כמו בציורים.
הכיתה שלי מלאה בחלונות ענקיים. באחד השיעורים כל המבטים היו מופנים החוצה ואז קלטתי ילד מצביע ומספר לחברים שיש בחוץ… חתולה!
אצלם החתולה היא אטרקציה, אצלנו היצור עם הזנב העבה, הפרוותי.

האם ידעתם שספרדית היא שפה כל כך שכיחה שיש כאלה שחושבים שהיא שפה רשמית פה? כמות המהגרים כאן היא עצומה וספרדית נשמעת בכל מקום.
נו הבלו אספניול.

מילה נוספת חשובה באותה אות היא…
סאנדאיי! מדובר ביום ראשון חופשי בשבוע אבל ״סאנדיי״ זה מותג. זה חופש כללי, משפחתי ו… מאתגר. כן כן, כי סאנדיי אומר שאם את מורה אין לך יום חופשי בשבוע שבו את מנקה פאנלים, מכינה דגים לשבת או סתם יושבת לקפה עם חברות, לא לא. זה יום שכווווולם בחופש. גם הילדים. מאתגר כי מזג האוויר לא מתחשב בסאנדיי ואם קפוא בחוץ או גשום…. עדיין כדאי ורצוי לצאת מהבית עם הילדים השובבים. מה שכן, להתחיל את השבוע בבית הספר ביום שני זה רעיון לא רע בכלל.

ע עברית
בשביל זה אני פה. לדבר עברית להשמיע עברית ללמד עברית. (טוב, אני לא אשקר, אני מאוד אשמח לשפר גם את האנגלית שלי. אבל השפה העתיקה שלנו חשובה לי יותר מכל ומרגש אותי מאוד לשמוע את הילדים כאן מדברים איתי בעברית.)

עצור תמרור נפוץ כאן יותר ממשולש זכות קדימה. ברוב הצמתים יהיה עצור לכל הכיוונים. ומי יהיה הראשון שיחצה את הצומת? זה שהגיע גם ראשון לתמרור ועצר. כל כך קל.

פ פירות
פירות לארוחת בוקר. ופנקייק וופל עם סירופ ושוקולד. וקאפקייק.
פעם הגעתי לבית הספר שהבטיח ארוחת בוקר למורים – וזה מה שהציעו.
כשניגשתי למטבח וביקשתי משהו שגדל על האדמה… ירק. הם הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהמזרח התיכון (צודקים). חבר׳ה, למה זה נראה לכם הגיוני לפתוח את הבוקר עם ערימות הסוכר האלה???

צ צמחים
מדינה אחרת, ארץ אחרת אדמה אחרת ועולם צומח אחר לחלוטין.
בסוכות טיילנו באזור ניו אינגלנד ואישה שאירחה אותנו ועשתה לנו טיול קצר הזהירה אותנו שוב ושוב מהקרציות שמסתובבות בטבע ומקיסוס רעיל ״פויזן אייבי״. מטייל ישראלי שלא מכיר את הטבע כאן, אין סיכוי שיחשוב לבדוק קרציות בסוף טיול בשטח (הן מביאות איתן מחלת עצבים קשה) או להתרחק מקיסוס שנראה תמים (יותר תמים ממראה של סרפד)ומביא לגירוי קשה שמתפשט בעור.
לפני חודש טיילתי עם קבוצת נשים ביער ולמדתי לזהות את הקיסוס הרעיל ושמעתי הנחיות איך בודקים קרציות ולזהות נגע שלהם.
היכרות עם המדינה, היכרות עם האנשים ועכשיו – היכרות עם הטבע והאדמה.

ק קוסטקו קאמפ קהילה
כמה קוף.
קוסטקו  (נשמע כמו ״קוסקו״) היא רשת חנויות ענקיות שמוכרים בה הכל בכמויות עצומות. תת חנות שלהם היא חנות המזון שבה נמכר הכל בגדול, כמובן. אנחנו מזמינים מקוסטקו און ליין ונהנים משירות אמריקאי עד הבית.

קאמפ האמריקאים פיצחו את שיטת ה״לילדים יש חופש בקיץ מה עושים איתם?״ וכל הילדים כאן, כמעט ללא יוצאים מן הכלל הולכים לקאמפ. עולם הקאמפים מתחלק לשניים: דיי קאמפ (שתכלס זה כמו קייטנה.) הילדים נוסעים לקמפוס, בנוי בדרך כלל, שבו מתרחשת פעילות מהבוקר עד אחרי הצהריים וחוזרים הביתה.
וקאמפ אווי – שזה בעצם קמפוסים מרוחקים יותר, נמצאים ביערות או בכל מרחב טבעי מחוץ לעיר. ההורים ״שופכים״ את הילדים עם ציוד לכמה שבועות ורואים אותם בסוף הקיץ.
עושים שליחות בארצות הברית – ודאי תצטרפו לעבודה באחד מהמחנות עם הילדים שלכם. מי אמר שהשליחות נעצרת כששנת הלימודים נגמרת? תהנו

ק קהילה קהילה יהודית. קומיוניטי, זה מילה שנשמעת הרבה ומתייחסת לכל מסגרת שבה מתכנסים יהודים, משפחות, זוגות וילדים. קהילת בית הכנסת וקהילת בית הספר הן המרכזיות בחיי יהודים בכלל ובגולה בפרט. מאוד בולטת העובדה שהקהילה היא זו ששומרת על הזהות היהודית ועל אורח החיים היהודי.

ר רישיון  כותבת שורות אלה עובדת על הרישיון המקומי שלה כאן. הבדיחות שרצו בקהילת השליחים היא שהיו מי שישבו וחשבו איך לסבך את הלא מקומיים, כאלה שכבר נוהגים שנים… לא נתייחס אליהם כאל נהגים. מה זה אומר? שהם יעשו תיאוריה, וקורס אונליין לפני טסט וטסט מעשי ואת כל הבלאגן… כמו צעיר שמוציא רישיון נהיגה לראשונה בחייו.
האמיצים מוותרים על התענוג ומספרים שכשעוצר שוטר ומבקש רשיונות הם מראים לו רישיון בין לאומי, הוא מתבלבל ולא מבין מה זה ומשחרר אותם לחופשי.

ש שטיח  קודם כל כדאי לדעת שיש הבדל בין שטיח למרבד. בין שטיח מקיר לקיר לשטיח מעוצב במרכז הסלון. ידעתם? (קרפט, רוג)
ברוב המבנים בארצות הברית תמצאו או פרקט או שטיח.
שליחים – הגיע הזמן למצוא תרגום ראוי למילה הזאת. הזמן שלוקח להסביר לאמריקאי אקראי מי אני ומה אני עושה כאן הוא אותו זמן שלוקח לאמריקאי לקבל את הדונאט שלו כשהוא נמצא אחרון בתור המשתרך. (ואל תגידו לי להגיד ״רילוקיישן״ כי זה לא).

ת תרומות
פתחתי את הסידור שילדי כיתה א׳ מקבלים ובעמוד הראשון הופיע כיתוב מי תרם את הסידורים ולעילוי נשמת מי. כן, כמו שאפשר לראות הרבה פעמים בבית הכנסת, כך גם בסידורים הראשונים שהילדים מקבלים.
חלק גדול מלהיות חלק מקהילה הוא לתרום. לתרום לבית הספר לתרום לבית הכנסת. ובשפה האמריקאית ״טו בי ספונסרד״. מה שמדהים הוא שכאן ממנפים כל פרוייקט לגיוס תרומות לצורך פרוייקטים נוספים והתחושה שמקבל כל אחד, בכל סכום שהוא נותן – שהוא חלק מדבר גדול, מדבר שחשוב לו.

אמריקה, נעים להכיר וכמה כיף להיות כבר בשנה השניה להיכרות איתך.
לחיי גילויים חדשים טיולים מרתקים ושהיה נעימה בארץ גדולה!