המורכבות באה לידי ביטוי במשלב שפתי ולשוני – כלומר המילים עצמן יהיו במשלב שפתי גבוה יותר ויותר ומבנה המשפט יהיה מורכב יותר.
בנושאים מורכבים יותר – כלומר נושאים הלקוחים מעולמות תוכן מוכרים פחות לילדים וכן נושאים שיש בהן מורכבות מחשבתית.
ובסוגה של הטקסט – כלומר האם מדובר בסיפור שהילד רגיל לשמוע ומכיר אותו היטב או במאמר או כתבה מסוג טקסט עיוני המוכר לו פחות.
עם הזמן והניסיון יכולת ההיסק של הילד מתפתחת בשלושה צירים:
הציר הראשון: מהבנת אירועים קונקרטיים: אירועים שאפשר למצוא לרוב בטקסט סיפורי
להבנת אירועים אבסטרקטיים: תופעות או הסברים שאפשר למצוא בטקסט עיוני (טקסט מידעי או טיעוני למשל)
הציר השני: מהבנת אירועים ופעולות פיזיות הנראות כלפי חוץ: הלך, קנה, התלבשו, נפגשו, נפצע…
להבנת אירועים ופעולות פנימיות כמו תחושות ומחשבות.
הציר השלישי: מהבנת קשרים בין אירועים בודדים: “דני עבר עם בלון ליד גדר תיל…הבלון התפוצץ”.
להבנת קשרים בין אפיזודות רחבות: תופעות מדעיות, תמורות הסטוריות וכד.
