הבנת הנקרא- מבינים מילים

נעים להכיר – מילה!

מרגע שתינוק שומע וחשוף לשפה (יש אומרים כבר בתוך הרחם) הוא מלקט מילה ועוד מילה… מתוך שמיעה.
ומאוחר יותר, בשנותיו בבית הספר, הוא נחשף למילים מתוך טקסטים בזמן קריאה. מידי יום נלמדות בין 8-15 מילים חדשות ומתפתח לו אוצר המילים.אבל להיכרות עם מילה יש מדרג הרי הוא כאן לפניכם:

אז בואו נגיד שהוא מכיר הרבה מילים ולה יש אוצר מילים רחב ומגוון.
ובכל זאת כשהם קוראים קטע הם מתקשים להבין אותו.

איך זה יכול להיות?
יש הרבה סיבות, על חלקן נדבר בפוסטים הקרובים, אבל אני רוצה להתמקד במילים עצמן.

קושי בהבנת הנקרא למרות שיש אוצר מילים גדול

הילדים קוראים ומכירים הרבה מאוד מילים אבל כדי לקרוא נכון ולהבין עומדים בפניהם כמה מוקשים:

1   “איך קוראים את המילה הזו?” – קחו את המילה גזר. האם מתכוונים לירק של סבא אליעזר או לגזר הדין מאולם בית המשפט?

“אני מכיר את המילה… אבל זה לא נשמע הגיוני” – הוא תמיד מנצח במגרש במשחק הכדורגל. אז מה עושה כאן “מנצח” באולם הגדול מול מאות אנשים? למה הוא מרים את הידיים? על מה הקטע הזה מדבר בכלל?

2    “מה המשמעות של המילה הזו כאן” – זה קורה כשהם נתקלים במילה שמופיעה במשמעות ובהקשר שונה ממה שהכירו בעבר. את המילה “תרגיל” הם מכירים היטב מחוברת העבודה בחשבון, וגם משיעור הספורט. אז מה הכוונה כשכתוב ש”השוטר עשה תרגיל חכם והצליח לתפוס את הגנב”?

3    תוסיפו לזה מילים בהטייה “פיה” – הפה שלה (או פיה מהאגדות?)
בסמיכות “מפת-” שנראות פתאום שונה מהמילים שהם מכירים.
כי את המילים פה ומפה הם מכירים היטב.

אז מה חסר?
ידע לשוני
כי כדי לקרוא ולהבין יש צורך בהיכרות עם חוקים לשוניים בשפה וידע המאפשר להכליל ולהמשיג חוקים לשוניים בקלות ובמהירות.
אז מה צריך לעשות?
להעלות את המודעות התחבירית. כי היא מדגישה את הידע התחבירי של המשפט ועוזר במקרה שלא ברור איך לקרוא את המילה (גזר או גזר?)

להרחיב את אוצר המילים בהקשר לנושא מסויים: נחפש מילים הקשורות לנושא נבחר
וגם הפוך: כשמוזכרת מילה נחשוב יחד אם יש לה משמעות נוספת.

להכיר תופעות ייחודיות לכתיב העברי וצורות אופייניות להטיות שונות של מילים.
וזה ככה על קצה המזלג. מעט המכיל את המרובה.

(למדתי את הדברים מתוך העבודה של פרופ’ תמי קציר)