למה ילדים צריכים ללמוד איך להבין את הנקרא?
כשיצרתי קורס אונליין בהבנת הנקרא לילדים, קורס שמיועד לכל הילדים, רבים הרימו גבה ולא הבינו למה ילד צריך קורס בהבנת הנקרא. או למה ילד צריך ללמוד איך להבין מה שהוא קורא?
לכאורה, אם הוא יודע לקרוא ומכיר את השפה הוא צריך להבין את הנקרא.
ככה באמת חשבו בהתחלה. הגישה הזו כונתה “גישה פשטנית”.
בגישה זו טוענים שהקורא צריך לפענח בצורה טכנית את הקשר בין אות-צליל והבנת הנשמע.
כלומר, המידע האורתוגרפי (הסימנים, האותיות) הכתוב בטקסט הופך למידע שמיעתי, ואז מעובד כשפה דבורה ומשם מגיעים להבנת הנקרא.
מחקרים אחרונים מלמדים כי המודל הפשטני הזה יכול לנבא הבנה בטקסטים פשוטים, אבל ככל שרמת הטקסט עולה, יכולת הניבוי דועכת.
ערכתי סקר קטן עם חבריי ושאלתי אותם לפשר המושג “הבנת הנקרא” וקיבלתי את ההסבר הפשוט: להבין מה שקוראים.
כשניסיתי להבין יותר ושאלתי למה שילד לא יבין מה הוא קורא, רבים לא ידעו לענות, כי בחשיבה הפשוטה והרגילה אם הילד מכיר את המילים, והוא יודע לקרוא, אין סיבה שהוא לא יבין.
כלומר, הרוב סוברים כי ילד קורא ויודע שפה (מכיר את המילים) מבין את הנקרא.
אבל חלק מהמשתתפים בסקר הצליחו לגלות שיש עוד גורמים שמשפיעים על הבנת הנקרא, כפי שהם זוכרים שחוו את הקריאה כשהיו תלמידים צעירים או כפי שהם חווים אותה היום כקורא מבוגר.
חלקם ציינו קריאה לא איכותית מספיק, מנחשת ומתרשמת שגרמה לחוסר הבנה. יש שציינו קושי בריכוז שהיה לרועץ בקריאה. אחרים ציינו שברמה הפשט הם רואים שילדיהם יודעים מה הם קראו, ואפילו יודעים להסביר בשפתם, אבל כששואלים אותם שאלות הדורשות חשיבה נוספת והעמקה, כאן כבר הם בבעיה. וזה מה שמביא אותנו לנושא הבא.
עם השנים הבינו שהבנת הנקרא נמצאת על רצף המאפשר הבנת הטקסט ברמות עומק שונות. אז התחילו להשתמש בגלגול השני של הבנת הנקרא: רמות הבנה.
החוקרים השונים חילקו בדרכים שונות והציעו רמות הבנה שונות. כדי להבין מהי המורכבות של תהליך הבנת הנקרא וכדי ליצור שפה משותפת לחוקרים ולמחנכים לצורך אבחון וקידום תלמידים.
אם כך, ראינו שיש הבנה ברמות שונות והבנו שדרושים כלים מנטליים מגוונים כדי להבין ולהפיק משמעות. ומהם אותם מרכיבים, כלים ויכולות שמאפשרות לתלמיד להצליח להבין מה הוא קורא?
רגע לפני שתציצו בתמונה שמסכמת את רוב הדברים נסו לחשוב בעצמכם מה מאפשר הבנה בכלל, ומה מאפשר הבנת הנקרא ברמות הבנה שונות.
הנה התמונה המסכמת: “מה דרוש לקורא – כדי להבין את הנקרא”:
