אסטרטגיות בהבנת הנקרא

בפוסט הקודם
ראינו כמה טקסט קצר ופשוט יכול להחביא בתוכו בורות שהופכים אותו ללא פשוט בכלל.
ומה מופיע אחרי טקסט, בחוברות לתלמידים?
נכון, שאלות.

איך עונים על שאלות?

אז רגע לפני שנעבור לשאלות שמופיעות בחוברת.
שהן, כפי שוודאי ניחשתם גם לא פשוטות בכלל.. שיעור קצר:
יש כל מיני סוגים של טקסטים ודרכים שונות לחלק ולמיין אותם.
נוכל למצוא טקסט סיפורי, מידעי, מפעיל, טיעון, הבעת עמדה ועוד ועוד..

לאן שייך הטקסט שלפנינו? לסוג שנקרא “רשומה”.
(שייך לקבוצה של טקסטים הנקראת “טקסטים למטרות מידוע, תיאור והסבר”)
שם נמצא את רשימת המכולת, טבלת החוגים, מערכת שעות, תרשימים שונים ובעצם כל סדר שונה של מילים שלא מאורגן בפסקאות.

ומה עושים עם טקסט כזה? מוציאים ממנו מידע:

בודקים באיזה יום מתקיים החוג שרצינו במתנ”ס.
מה השיעור הראשון ביום שני.
מה צריך לקנות ולהביא הביתה.

ומה אנחנו, המבוגרים, עושים באופן אוטומאטי?
צעד נוסף. אנחנו עושים שימוש מתקדם במידע הזה:
מגיעים למסקנות או מוצאים עוד מידע שהתחבא:
מתי צריך להביא מחברת אנגלית?
מהו היום החופשי של המורה?
באיזה יום לא נוכל לערוך אירוע ערב במתנ”ס?
כמה זמן ייקח לנו לעשות קניות? ?

ומה שאנחנו עושים אוטומטית… הילד עדיין לא עשה והוא גם לא מכיר.

וזה מה שנלמד בדרך כלל דרך רשומה.
נגיש טקסט קצר, נעשה עליו מניפולציות ונשאל שאלות.
לא ישירות, את זה הוא כבר יודע, אלא כאלה שהוא יצטרך להסיק מסקנות,
לרדת לרובד הנסתר, להיכנס להכללות ואפילו לקבל החלטות בעקבות המידע אליו נחשף בקריאת הרשומה.

וזה, לא פשוט בכלל.
חִשבו בעצמכם,
איזה שאלות הייתם שואלים על תוכן העניינים שלנו?

תכף נצלול לשאלות שהופיעו בחוברת אבל רגע נחזור אחורה בזמן למשימה שילדים מקבלים בגן:
“מה יוצא דופן? הקף בעיגול” מכירים?

הנה דוגמה:

ציורים קטנים של פריטים שונים וצריך לזהות מי לא שייך.
רגע, מי לא שייך לְמה?

מאחורי השאלה של יוצא הדופן מסתתרת שאלה של הכללה:
קודם נצטרך לבדוק לאיזו קבוצה רוב הפריטים שייכים ורק אח”כ נוכל להבין איזה פריט לא שייך לקבוצה.
ואיך זה קשור אלינו?
בואו נראה את שתי השאלות הראשונות מיד לאחר שהוצג תוכן העניינים:

א התבוננו בשמות הפרקים. מה משותף לשמות של רובם?

ב. איזה פרק שונה? הסבירו.

האם המילים: “מה משותף” ו”מה שונה” מזכירות לכם משהו?
כן! את הדף מהגן!
כאן, בדיוק אותו הדבר: מה משותף לכל הפרקים – ואיזה פרק יוצא דופן.

פתאום המשימה מהגן נראית הרבה יותר חשובה ומשמעותית: משימת הכללה, מתן שם לקבוצה, חיפוש אחר מאפיין משותף.

ואיך אפשר להפוך אותה באמת לכזו?
כשתגיע משימה כזו נדרוש מהם לחלק את התשובה לשניים: מה משותף לכל השאר ומדוע מה שבחרנו הוא יוצא הדופן.

אז נחכה לדף מהגננת? לא

אפשר ליצור אפשרויות כאלה בכל יום.
תוכלו לאסוף 4 חפצים קטנים בבית, להניח מול הילדים ולשאול אותם מה יוצא דופן?
אתם תראו שיש להם תשובות מפתיעות.

בני משפחה יושבים לאכול, לשחק או לטייל יחד?
נשאל מה משותף לכל היושבים והאם יש מישהו יוצא דופן.
ניצור הזדמנויות לשאול את הילדים: מה משותף? ומי שונה?

ועכשיו חידה: חיפוש בגוגל, מהי תוצאת החיפוש יוצאת הדופן?