פסח ראשון- מטיילים בחוף המזרחי
פסח הגיע
משפחה רחוקה חופשה ארוכה אז מה עושים? מטיילים!
פעם ראשונה בחיים שלא הכשרנו מטבח לפסח אלא נעלנו הבית ויצאנו לדרך.
לא לפני שתכננו את הטיול לפרטי פרטים, ארזנו מזוודות לשבועיים, העמסנו הכל, ציוד וילדים ויצאנו לדרך.
המטרה – טיול נודד על החוף המזרחי. להכיר ולדקור את עיירות החוף, להינות מבריזה מהים וחמימות דרומית יחסית לניו יורק. החלטנו לעשות טיול מעגלי ולהתחיל מהפריחה מוושינגטון, גם אליה החלטנו להגיע בנחת.
יום ראשון לטיול (שני בשבוע)
יום קודם הקדשנו לאריזות והצלחנו לצאת יחסית מוקדם בבוקר.
נוסעים שעה ועוצרים להתרעננות בגנים מושקעים (ויקרים להחריד. גילינו מאוחר מידי והחלטנו לזרום על התכנית המקורית)
ליד וילמינגטון. הילדים לקחו סקוטרים (להלן קורקינטים) ונהנו מהם מהחניה לכניסה לאתר, כי מתקן הגלגלים נלקח מהם ונשמר בחדר צדדי. התבאסנו אבל נכנסנו. לעינינו התגלו גנים ירוקים ענקיים ומטופחים אבל מה שהיה מדהים זה מבנה ענק שבו צמחו פרחים מכל המבעים, המינים והגדלים. הסתובבנו כמה שעות, הילדים נהנו מפינה פורחת שהוקדשה להם, היו שם פסלים ומזרקות חמודות ואפילו התנסו בצילום (עם הנייד של אמא) ולמדו על זוויות ופוקוס.
המשכנו למלון בין בלטימור לוושינגטון, פרקנו מזוודה חד יומית (הברקה שתשתכלל יותר בטיול הבא) החדר היה פצפון, אכלנו משהו קטן והלכנו לישון.
יום שני לטיול
רוצים לחוות את פריחת עץ הדובדבן המפורסמת בוושינגטון.
נוסעים לוושינגטון, חונים ולוקחים הובר לכיוון האגם. מקיפים את האגם עם קורקינטים וצופים מרחוק על אנדרטאות. רוקדים לצלילי נגן חצוצרה ויושבים לפיקניק ארוחת בוקר. ממשיכים לטייל ומגיעים לאנדרטת מרטין לותר קינג. ממשיכים משם לרחוב המול ולאנדרטת מלחמת העולם השניה. היא מרשימה, גדולה עם מזרקות והמוני המבקרים שמגיעים לשם. כשברקע אנדרטת וושינגטון אנחנו מתחילים להתגלגל לנמל, לרציף אניית מטיילים שתיקח אותנו לא רחוק מהחניה שלנו. התחלנו להסתבך בדרך, ניסינו לקחת הובר ובכל פעם הנהג ביטל את הנסיעה. החלטנו לנסות לרוץ ולהגיע, אולי יחכו לנו. הגענו בלי אוויר. נוטפים. מאחרים בשתי דקות אבל מספיקים לבורדינג.
איזה כיף. האוניה עברה ליד הגדות של העיר והיה נחמד לראות את העיר מכיוון הנהר. השיט היה קצת ארוך מידי, הילדים כבר מיצו והיה מאתגר להרגיע אותם. גם אנחנו קצת השתעממנו. הגענו ליבשה, נכנסו לאוטו והבנו שכדאי להתחיל לנסוע למלון הבא שלנו, שהיה מרחק נסיעה של שעתיים. עברנו ב”שוק” קנינו אוכל ויצאנו לדרך. פלאפל, טחינה טשווארמה מנושנשים בדרך.
החדר במלון היה גדול יותר והיה לנו ממש נחמד בו.
עוד נשנוש קטן לילדים, מקלחות, בדיקת חמץ ו… לילה טוב!
יום שלישי – ערב חג
אחרי לילה בריצ’מונד
הקדשנו את היום הזה לנסיעה. העדפנו להגיע מוקדם לדירה בנורפוק, לא רחוק מוירג’יניה ביץ’ כדי להתארגן לחג.
יצאנו לדרך.
מצאנו פארק מקסים ושרפנו במקום ייעודי לגריל את החמץ שלנו.
הילדים שחקו בפאאק שעשועים נחמד ואחרי העצירה הנחמדה המשכנו בנסיעה. 5 דקות מהדירה עצרנו לסיבוב קניות של ירקות, פירות ועציץ נענע. הגענו לדירה מהממת, חמה ומםנקת. התארגנו בדירה – הפעם פורקים את כל האוטו, מוציאים את כל המזוודות, השקיות, כלי התחבורה, המשחקים והיצירות לילדים.
מכשירים את המטבח, מניחים נייר אלומניום על השיש ואני מתחילה להכין פינוקים כשרים לפסח.
הילדים מכינים קישוטים לפסח מהחומרים שהבאתי, מירו מכין צהריים ואנחנו מתחילים להתארגן ולהתלבש לכבוד החג.
היום מחשיך ואנחנו שמים פעמינו לעבר בית חב״ד, 10 דקות הליכה ואנחנו נכנסים לבית חמים מלא באנשים שהגיעו לחגוג יחד. אחרי תפילת ערבית מתיישבים לערוך ליל הסדר. הילדים משתפים פעולה, שואלים שאלות רז גם הוא יושב איתנו עד שמתחיל להיות מאוחר והוא נרדם. מתן שואל בעברית מה נשתנה מול כל האנשים (אחר כך מגיעה הגרסה ביידיש) וגם הוא מתרסק לתוך העגלה ביחד עם רז. שניהם חורפים. ניצן יושבת איתנו עד הסוף, שואלת את הרב שאלה והוא מציג אותה בפני כולם, היא מאוד גאה בעצמה. מראה לנו את ההגדה שהכינה, שרה ומספרת. תענוג. משוחחים עם ישראלים שהצטרפו לסדר וממשיכים בטיול קראוונים שלהם הכל מאורגן ומתוקתק. הערב מסתיים ואנחנו חוזרים לדירה שלנו. ליל שימורים – לילה טוב!
בבוקר אנחנו מתעוררים לאט, מגיעים לבית חב״ד לארוחת צהריים, הילדים משחקים בקומת המשחקים הענקית ואנחנו עושים טיול נחמד להכיר את העיר היפה. עוצרים ומבלים בגן משחקים ואז חוזרים לדירה, לא לפני שאנחנו טועים בדרך ומאריכים אותה כהוגן.
יום שישי – יום קצר וגשום. הבנו שכך ימשיך גם בשבת ואנחנו מחליטים לנצל אותו לסידורים: עוברים בבית חב״ד וממעדכנים שלא נגיע לארוחת ערב שבת (אצלם חג שני עכשיו) מעדיפים להימנע מהליכה רטובה בלילה. קונים למתן ב״מרשל״ נעליים חדשות (אחרי שהן התפרקו לגמרי מהברקסים של הקורקינט.) מרית לפינוקים, ומשחק יפה לרז. ממשיכים לחנות יד שניה ע נ ק י ת ויוצאים משם עם 10 משחקים שונים וסווצ׳רט חמוד בשבילי. ניצן רואה לראשונה מה זה ״קלטת״ (קסטה) אני מסבירה לה על תפירה וגזרות – כשהסתכלנו על מדפים שלמים של ערכות תפירה. חוזרים לדירה, מעבירים את הזמן בנחת ומבשלים לשבת.
ערב שבת – מדליקים נרות ויושבים לאכול אוכל חמים שירד מהאש לפני דקות אחדות.
קולטים שאין לנו סידור וברכון (חשבנו שנהיה בבית חבד, לא לקחנו) ומאלתרים מאיזו הגדה שמצאנו.
אוכלים, מסדרים והולכים לישון.
לילה טוב – שבת שלום!
יום ראשון
נפרדים מהדירה המתוקה שהיתה לנו לבית ארבעה ימים ויוצאים לדרך. היעד – אושן סיטי (מרילנד. כמה קילומטרים צפונה ומגיעים לאושן סיטי, ניו ג׳רסי). עיירת חוף מתויירת מאוד.
נוסעים בדרך מדהימה מרוצפת בגשרים ענקיים שמפלסים את הדרך שלנו בתוך האוקיינוס.
עצירה לפיקניק בדרך בפארק נחמד עם גן שעשועים וממשיכים לנסוע.
מגיעים למלון אחרי הצהריים מתארגנים והולכים לישון.
יום שני – באושן סיטי!!
נוסעים לכיוון החוף. בדרך רז נרדם ואנחנו מגלים כל מיני פארקים מדליקים בצידי הכביש הראשי של העיר. אני יורדת עם הילדים להצטלם בפארק גולף מלא בדינוזאורים.
מגיעים לחוף ונכנסים לחנות מתנות ועפיפונים קונים שני דברים מאוד חשובים: 1. מגנט מזכרת (היחיד בטיול הזה!) 2. עפיפון צבעוני.
רזיק עדיין ישן ומירו יורד עם הגדולים לחוף להעיף את העפיפון. הם מבלים על החוף שעה ארוכה. כשהם חוזרים חולפים על פנינו בטיילת רכבים משפחתיים עם פדאלים. באחד מהם יושבת משפחה מוכרת… חברים שלנו! פגשתי אותה בכנס שליחים מירו דיבר איתו ארוכות לפני ואחרי הטיסה. דיברנו כמה דקות והבנו שלכל אחד יעד אחר להמשך הטיול נפרדנו והבטחנו להיפגש בהזדמנות.
חוזרים לאוטו – היעד, קייפמיי. כדי להגיע אליה צריך לעבור במעבורת שיוצאת מעיירת חוף ״לאווס״. הגענו לעיירה מוקדם יותר והתיישבנו בגינה יפה לא רחוק מהמעבורת. היה קר. אכלנו מהר שתינו תה והתקדמנו למעבורת.
חיכינו יפה בתור. חמישה תורים יפים של מכוניות, כולם מחכים להעמסה על המעבורת. עולים לאט לאט, מכוונים על ידי סדרנים. מכבים מנוע ועולים לראות את השיט בקומות העליונות. בולטות במיוחד משפחות חרדיות שהגיעו מניו ג׳רסי וגם משפחה או שתיים של קהילת האמיש.
שעה של שיט שקט ורגוע ומגיעים לקייפ מיי.
מוצאים את הדירה ונכנסים לגלות חלל מלא בריהוט כבד, פסלים בודהיסטים, צלבים, ספרים רוחניים והמון צדפים, פסלונים קטנים, ופיצ׳יפקעס דקורטיביים. הילדים ברגע יוצרים לעצמם אוסף משלהם ומאמצים צב קטן ממתכת שישן איתם במיטה.
מתארגנים בדירה, מקלחות והולכים לישון.
מטיילים בקייפ מאי!
איזו עיירה יפה. הכל צבעוני, מטופח ויפה. מגיעים למדרחוב המרכזי של העיירה, נכנסים לחנויות יפות וממשיכים לצעוד לחוף. מיד כשהגענו קבלו את פנינו דולפינים חמודים שחלפו בזוגות ממרחק שהעדשה של המצלמה לא ממש תפסה… הכל רגוע מסביב, הילדים צורחים ומתגלגלים מצחוק כשמתקרב אליהם גם. רזיק נהנה בחול. אנחנו יושבים ומדברים ומידי פעם קולטים עוד דולפינים.
עוזבים את החוף מלאים בחול ומתגלגלים אל האוטו.
ראינו בגוגל מפות שיש יריד איכרים בעיר ומחליטים ללכת לראות.
מגיעים למקום שנמצא באזור מיוער עם שבילים. תרנגולות מקבלות את פנינו ואנחנו כיבדנו אותם בזרעונים שאספנו ליד. רזיק התלהב מהן כל כך. נכנסנו למבנה. היו שם ביצים, מוצרי חלב, גבינות ועציצים. כשיצאנו מהדלת האחורית הגענו לחלק שבו הם מגדלים את כל צמחי התבלין שלהם.
ניצן ואני דיברנו עם אחת החקלאיות שם והיא הראתה לנו את התולעים שעוזרות בגידולים שלהם. סיפרנו לה שעכשיו פסח והיא גלתה ידע בעניין והזכירה את המצות.
קנינו נענע (שהגיעה איתנו עד הבית ונשתלה בעציץ. היא נמצאת על אדן החלון גדלה יפה, פורחת, ירוקה ומתפשטת לכל עבר)
ורוזמרין שמירו ממש אוהב. קבוע נמצא בסלמון.
בדרך לדירה עברנו ליד כניסה לשביל ביער – ואני ירדתי ועשיתי סיבוב קטן.
עברנו ליד פארק שבילים ובגלל שרז ישן ויתרנו על טיול ואני ומירו הצטלמנו ליד המגדלור האדום.
עשינו סיבוב בעיירה כדי למצוא נקודות יפות שכדאי להגיע אליהן ברגל בחג… סיבוב ועוד סיבוב ולא מצאנו משהו במרחק סביר.
הגענו לדירה התארגנו לארוחת ערב והכנסנו חג.
ארוחת חג – חגיגית
אוכלים מסביב לשולחן (כשאין לרז כיסא, זה היה מאתגר)
והולכים לישון! היה יום כיפי!
יום רביעי – חג שני
קמים בבוקר, משחקים בכל המשחקים שקנינו לילדים. אוכלים ארוחת בוקר אני חוזרת לנוח קצת עם רז, מירו משחק עם הילדים.
מתארגנים לארוחת צהריים…. שניצלים טריים!! לא מצאנו בשר כשר אז הלכנו על מושטים. דג טרי עם ציפוי פירורים מטוגן… זה היה מעדן! פירה עם בצל ליד והיה תענוג.
סידרנו ויצאנו לסיבוב עם הילדים ברחוב שלנו.
הבחנו בדפוס של דגם של בית שחזר על עצמו בצבעים שונים. הגענו לקצה השכונה שם פגשנו באמא מקומית עם שני הילדים שלה שסיפרה שקייפמאי היא עיירה שקטה מאוד, ברוב הבתים לא גרים אנשים במשך השנה והם משמשים כבתי נופש. אין הרבה משפחות צעירות במקום. היא גם ספרה לנו שהיה כאן קבלן שבנה את אותו הדגם שראינו. הילדים שיחקו והתגלגלו עם הקורטינטים. שיחקו שוטרים וגנבים ורז זחל בכיף על המדרכה. המשפחה נכנסה לבית כדי להתארגן לארוחת ערב וגם אנחנו התקפלנו וטיילנו עוד קצת. הגענו לדירה אכלנו משהו קטן והלכנו לישון.
יום חמישי – יום אחרון לטיול
ארוחת בוקר זריזה ואריזה
יוצאים באיחור קל מהדירה.
(פרידה קשה מצבוקי, פסלון המחמד של ניצן ומתן)
נוסעים לגן חיות מקומי.
מגיעים למקום ומתלהבים מהחניה בשטח פתוח וירוק. מתגלגלים לכניסה של הפארק ומצטלמים עם טווס יפה שקיבל את פנינו. עושים סיבוב בגן חיות, רז מתלהב מאריה ישנוני ניצן מנווטת אותנו בגן, פוגשים את הפלמינגו מגיעים לקנגרו ומתחיל להיות חם. יוצאים מהגן ויושבים לפיקניק מרענן: יוגורט עם פרי, שאריות סלטים ופשטידה מארוחת חג. והשוס…. שייק קר וטרי בבלנדר האלחוטי!! אוכמניות, מים בננה ותפוח. איזה כיף!! ניצן (על יונק דבש) ומתן (על אריה, כמובן) עלו כל אחד בתורו על הקרוסלה והתלהבו. סיבוב שלהם עם מירו בגן שעשועים סיבוב שלי עם רז בחנות מתנות הממוזג של הגן ויצאנו לדרך… הביתה!
רצינו לעבור גם דרך אטלנטיק סיטי אבל רז בדיוק נרדם והבנו שכדאי ונכון יותר לשים גז ולנצל את השעות שבהן הוא ישן לגמוע כמה שיותר קילומטרים של נסיעה. כשהוא התעורר בבכי ומתן נרדם ורצינו שלא יישן יותר מידי – עצרנו בפארק ירוק שהיה מסומן על המפה ממש על הציר שלנו בלי חריגה ארוכה. במפה זה היה נראה מבטיח, יפה וירוק. הגענו ולא היה שם כלום. עצרנו, עשינו סיבוב קטן, חילצנו עצמות והמשכנו הביתה. הגענו הביתה בסביבות שמונה. מקלחות ופיג׳מות והיידה למיטה. המזוודות, השקיות והתיקים יחכו למחר, יום שישי, שוב ערב שבת…
היה כל כך מתיש!! טיול שדרש הרבה התארגנות ותפעול בגלל פסח. ובגלל ילדים קטנים שלא אורזים לבד 🙂
אבל היה לנו כל כך משפחתי, מגבש ומעניין!
טבע, אביב, חג ומשפחה ועם כל הקושי זו היתה החלטה כל כך כל כך טובה.
